03/10/2024
אני לא שם
אני כאן עצוב...
רציתי קצת אור בקצה המנהרת
רק קצת שאראה את הדלת.
חשוך מסביב אין זכר לאור
הזמן לא נספר וארוך מליזכור.
הדמיון החלום חברי הטובים
המחר והיום לא ממש מתחברים.
קורה לפעמים שהשכל עוזב
הכאב והפחד על גופי מתערבב.
עברה שנה לא רואה לא שומע
את מר גורלי אין מבין אין יודע.
אולי אני חי בעולם קצת אבוד
הולך נעלם לא משאיר שום תיעוד.
ואולי אולי אין מקום לתפילות .
ומה שנשאר לי הוא שק הדמעות.
קצת נכנסתי עמוק לראשו של חבר
אך בוש ונכלם אין גואל אין עוזר....
אולי מחר יום חדש..
רפי ימין.
